כוחה של המיניאטורה טמון ביכולתה המופלאה לשאת בתוכה מאגר זעיר, עשוי בקפידה ומעורר השתאות, כביטוי לרצון לשמר ולהנציח את החולף. תפיסה זו מתגלמת בשבעה־עשר חדרי המיניאטורות של הלנה רובינשטיין (1870–1965) שנתרמו למוזיאון ב־1968 ותצוגת הקבע שלהם חודשה ב־2022. החדרים הללו, מרהיבים ומרתקים, הם נקודת המוצא לתערוכה המציעה זווית אחרת על עולמות מיניאטוריים.
בהשתתפות: נעמי אבליוביץ’, ורד אהרונוביץ, דן איתן ויצחק ישר, קונסטנטין בוים, גיא גולדשטיין, דינה גולדשטיין, ענבל הופמן ושראון פז, בן ווטייה, שירה זלוור, רוני טהרלב, שאול כהן, רניי מזור, נוי ותמיר, אפרת נתן, True Twins, טרייסי סנלינג, אירן ספייר, סיימון פוג׳יווארה, דורית פיגוביץ גודארד ואפרת בלוססקי, אידית פישר כץ, תום קוריס וחני דומבה, אלקי הרשברג, מנשה שקמוני, אלון שריג, אמיר תומשוב
מיניאטורה (מִזְעֶרֶת) היא דימוי מוקטן בציור, בפיסול או בספר, המשמר את יחסי הגודל של המקור. הגדרתה אינה אחידה בתרבויות ובאגודות מיניאטורות שונות בעולם. אף שההגדרה הקלאסית נסמכת על קיומו של מקור, באמנות העכשווית מופיעים לא אחת עולמות מיניאטוריים שאין להם אב־טיפוס ממשי, אלא נוכחות של דימוי ממוזער המאזכר דמות, חפץ, חלל או סביבה. בין שהיא מסורתית ובין שעכשווית, למיניאטורה יש כמה תכונות יסוד: היא משמרת זיכרון, מענגת ומהנה, יוצרת תחושת שליטה בעולם מצומצם, ומציעה נקודת מבט חובקת כול.
במשך מאות שנים נוצרה המיניאטורה על ידי בעלי מלאכה (ארטיזנים) אלמונים, נטולת חתימה ומעמד אמנותי מוצהר. פרק מרכזי בהתפתחותה מתקשר לבתי הבובות – מרחבים מדומים בקנה מידה מוקטן, ששימשו זירה להמחשת אשליית השליטה בדימוי הבית ובסדר החברתי. הממד המשחקי, הקשור לילדות ולפעולת ה”נדמה לי”, בשילוב המלאכה המדוקדקת, מייצרים אשליה של עולם ברור ומהודק עד כדי אידילי.
אמנים עכשוויים נשענים על מסורת זו, אך עושים שימוש מודע בדימוי התמים והפתייני של המיניאטורה כדי לערערו מבפנים, ולהטעין אותו בתכנים מפתיעים, מורכבים, לעיתים מטרידים ואפלים. התערוכה נעה בין יוצרים שהמיניאטורה היא שדה עיסוקם המרכזי, ובין אמנים שהפנו אל המיניאטורה מבט חד־פעמי בהקשר של יצירה מסוימת. לצד אלו נכללות גם עבודות מיניאטוריות שנוצרו לצורך הדגמה, תיעוד או שימוש מקצועי, ומוצגות כאן בתוך מסגרת אמנותית.
בעולם הנתפס מפורק וכאוטי מתמיד, פונים האמנים אל המזעור כאקט של מציאת מפלט, כמעשה של תיקון, יצירה מחושבת ושליטה מחודשת. המיניאטורה מתעלת את הכאוס לסדר, מעניקה נחמה ויוצרת עוגן של יציבות בתוך סערת הקיום. היקום המיניאטורי, בעל אופי חמקמק ומסקרן, משקף את אנושיותנו ושבריריותנו ומאפשר חיבור עמוק ואינטימי לאמיתות נסתרות שרק הממד הזעיר מצליח לחשוף.
שעות פעילות המוזיאון
ראשון — סגור
שני — סגור
שלישי — 10:00–21:00
רביעי — 10:00–18:00
חמישי — 10:00–21:00
שישי — 10:00–14:00
שבת — 10:00–18:00
*מומלץ להגיע עד שעתיים לפני הסגירה*
The power of miniatures lies in their remarkable ability to contain tiny, meticulously crafted, wondrous worlds, expressing the desire to capture the ephemeral.
The 17 miniature rooms collected by Helena Rubinstein (1870–1965) were donated to the museum in 1968, and their permanent display was renewed in 2022. Stunning and captivating, these rooms form the point of departure for the exhibition, which offers a different perspective on miniature worlds.
Participants : Nomi Abeliovich, Vered Aharonovitch, Constantin Boym, Shaul Cohen, Dan Eitan, Yitzhak Yashar, Dorit Figovitch Goddard and Ephrat Beloosesky, Edith Fischer-Katz, Simon Fujiwara, Dina Goldstein, Guy Goldstein, Inbal Hoffman & Saron Paz, Tom Kouris & Hani Dombe, Elkie Hershberg
Ranei Mazor, Efrat Natan, Noy & Tamir, Alon Sarig, Menashe Shikmoni, Tracey Snelling, Irène Spijer,
Roni Taharlev, Amir Tomashov, True Twins, Ben Vautier, Shira Zelwer
A miniature is a diminutive painting, sculpture or book that preserves the proportions of the original. Its definition varies across cultures and among different miniature associations worldwide. Although the classical definition relies on the existence of an original, contemporary art often features miniature worlds that have no real prototype, but rather constitute small-scale images reminiscent of a figure, object, space or environment. Whether they are traditional or contemporary, miniatures have several fundamental characteristics: they preserve memories, are delightful and enjoyable, create a sense of control in a limited space, and offer an all-encompassing perspective.
For centuries, miniatures were created by anonymous artisans. They were not signed, and had no official artistic status. A central chapter in their development is related to dollhouses – small-scale simulations of homes that offered an illusion of control over the domestic sphere and the social order. The playful dimension associated with childhood and “pretend” play, combined with meticulous craftsmanship, creates the illusion of a clearly ordered, almost idyllic world.
Contemporary artists draw on this tradition, consciously using the innocent and seductive image of the miniature while subverting it from within and charging it with surprising, complex, and sometimes dark and disturbing themes. For some of the artists participating in the exhibition, miniatures are a central vehicle of expression, while others have chosen to engage with this medium in the context of a specific work. Also included are miniature works that were created for the purpose of demonstration, documentation or professional use, and are presented here within an artistic framework.
In a world that is perceived as increasingly fragmented and chaotic, artists turn to miniaturization as an act of escape, repair, calculated creation or renewed control. Miniatures create order within chaos, provide solace, and create a stable anchor within the storm of existence. The miniature universe, with its elusive and intriguing nature, reflects our humanity and fragility and allows for a deep and intimate connection to hidden truths, which are only revealed on a miniscule scale.
Curation: Galit Landau Epstein
Assistant Curator: Edna Kokia
