בלב ימי המצרים, לקראת דמדומי יום השישי של שבת חזון – הערב שבו המסורת היהודית מיישירה מבט אל השבר תוך כדי שהיא מסמנת את חזון הנחמה העתיד לבוא – פסטיבל מנופים מזמין את הקהל לטקס משותף שיכלול קטעי פרפורמנס, שירה ולימוד וילווה את פתיחת תערוכת היחידה ד’ אמות של יעל סרלין. האירוע יחל בחלל הגלריה של סדנאות האמנים בתלפיות ויימשך בגג הפתוח של הסדנאות, מול קו הרקיע של ירושלים. שם, תחת השמיים ובליווי טקסטים מן המקורות היהודיים, נתכנס יחד לשירה משותפת, לקטעי מחול הנעים ברווח שבין השבר לצמיחה ולקטעים אישיים מתוך יומני אימהות שיוקראו.
בנקודת הזמן הטעונה של שבת חזון, המוות והחיים, הגלות והגעגוע לדבר השלם, כרוכים באותו החוט. האירוע מדרש דמעה מעצב מרחב המבקש לשהות בו ולהשמיע את קולן של האימהות. קול המהדהד את האובדן הפרטי של סרלין על נפילת בנה יוסף חיים צבי ז”ל, אך נעדר לרוב מנרטיב השכול הקולקטיבי בישראל. יחד נחווה את שותפות הגורל, את הקהילה הנושאת את שאבד ואת הכוח המצטבר מכך. השהייה המכוונת והמשותפת בחרכי הזמן מחזירה אל המרחב את רעיון ה”להברות”, הבחירה להזין את הגוף במזון פיזי ורוחני בכוונה להחלים, ומסמנת מתוך השבר הגדול את הפתח לצמיחה ואת התהום המחברת בין האובדן לבין הנשגב.